גן לאומי אשקלון

אשקלון נבנתה לפני כארבעת אלפים שנים כעיר נמל כנענית שישבה על דרך הים ומאז שגשגה במשך שלושת אלפים שנים עד שחרבה בימי הביניים. בתקופה העותמנית נשדדו אבני הבניה של העיר באופן שיטתי וכיום שרידיה הארכיאולוגיים דלים ביחס לעברה העשיר. מסלול טיול לא מסומן שעובר בין האתרים החשובים של הגן הלאומי יוצא משער העיר הכנענית, חוצה מרחבים מוריקים ומגיע אל הבארות, אל הבסיליקה הרומית ואל הכנסיה הצלבנית שלמרגלות החומה העתיקה. מהכנסיה המסלול מטפס על הסוללה שהקיפה את העיר וממשיך לאורך שרידי החומות בדרך שצופה על הים. הגעה

סוג מסלול: מעגלי צל: ללא
משך: שעתיים אורך: 2.5 ק"מ
ליד: אשקלון עונה: כל השנה

תואי שטח: התואי מישורי ברובו, טיפוס קצר אל שביל החומות.
עומס: הגן הלאומי משמש כאתר נופש פעיל והוא עמוס בחגים ובשבתות.
הגעה: מכביש 4 יש לפנות אל שדרות דוד בן גוריון, להמשיך כחמישה ק"מ עד לכיכר הגדולה שבקצה הדרך ומשם לפנות אל רחוב בן עמר שמוביל אל הגן הלאומי.
התמצאות: שילוט מקומי
מפה: מפה מספר 10 - גוש דן וחוף פלשת

הגעה

מכביש 4 יש לפנות אל שדרות דוד בן גוריון, להמשיך כחמישה ק"מ עד לכיכר הגדולה שבקצה הכביש ומשם לפנות אל רחוב בן עמר שמוביל אל הגן הלאומי. אחרי הקופות יש לפנות ימינה ולהחנות את הרכב במגרש החניה שסמוך לשער הכנעני.

הסטוריה

אשקלון נבנתה לפני כארבעת אלפים שנים כעיר נמל כנענית שישבה על דרך הים. העיר הכנענית איבדה את עצמאותה למצרים בתקופת הברונזה המאוחרת (1550-1200 לפנה"ס) ובמאה ה 12 לפנה"ס היא נכבשה ע" הפלשתים. את העיר הפלשתית החריבו הבבלים בשלהי המאה השביעית לפני הספירה ותחתה קמה בתקופה הפרסית עיר פיניקית. אשקלון שמרה על חשיבותה גם בתקופה ההלניסטית, הרומית והבזנטית ורק לאחר הכיבוש הערבי (639) פחת מעמדה.

הסטוריה

בתקופת ממלכת הצלבנים הראשונה היתה אשקלון מעוז מוסלמי עד שנכבשה בשנת 1153. לאחר שהמוסלמים בהנהגת צלאח א-דין הביסו את הצלבנים בקרב חיטין, הם השתלטו על העיר והחריבו אותה כדי למנוע מהצלבנים להתבסס בה. בתחילת מסע הצלב השלישי העיר נכבשה בשנית ע"י הצלבנים אך ננטשה במסגרת חוזה השלום שנחתם בסוף המסע בין צלאח א-דין לריצארד לב הארי. בשנת 1241 הצלבנים השטלתו על אשקלון בפעם האחרונה והחזיקו בה עד לשנת 1247. הסולטן הממלוכי ביברס שרצה למנוע למנוע את חזרת הצלבנים החריב את אשקלון בשנת 1270 ומאז העיר לא נושבה.

השער הכנעני

שביל גישה שיוצא מקצה החניון עובר לאורך קטע מהחלקלקה (קיר תמך נטוי ששימש לחיזוק קווי ביצורים) שתמכה בחומת ימי הביניים ומגיע אל שער העיר הכנענית.

השר הכנעני

השער נבנה מלבני בוץ לפני כ 3900 שנים. לשער פתח עשוי קמרון שאורכו כארבעה מטרים והוא השער הקדום מסוגו שנחשף בחפירות ארכיאולוגיות. לצד השער נראים שרידי החלקלקה שתמכה בסוללה שהקיפה את העיר הכנענית.

לאורך המצוק

שביל קצר שיוצא מצידו השני של השער הכנעני פונה ימינה, חוצה מחסום רכב וממשיך לאורך המצוק .

הירידה מהתל

לאחר כ 300 מטרים המסלול יורד במתינות אל עבר חניון גדול שמשתרע בין עצי האשל. החניון בנוי ממספר דרכי גישה מקבילות שלאורכן מוצבים שולחנות פיקניק. ממערב לחניון נמצא אתר הקמפינג וחוף הרחצה של הגן הלאומי ובצידו הדרומי באר אנטילה שמבנה השאיבה שלה ניצב מעל לרחבה גדולה.

באר אנטיליה

בשטח הגן הלאומי נחפרו במרוצת הדורות בארות רבות ובניהן בארות האנטליה שאפשרו למכן את תהליך השאיבה. מבאר האנטילי נפנה מזרחה ונמשיך עוד כ 150 מטרים עד לבסיליקה הרומית.

הבסיליקה

הבסיליקה המונומנטלית היא מבנה ציבור מהתקופה הרומית שבתחומו נמצאו פסלי אילת הניצחון ניקה ואילת המזל טיכה.

הבסיליקה במהלך חפירות ארכיאולוגיות

עצי השקמה

בין הבסיליקה והחניון משתרעת מדשאה שבה כמה עצי שקמה עתיקים.

הדרך אל הסוללה ושרידי החומות

מהבסיליקה המסלול פונה מזרחה אל עבר שרידי החומה שנישאים בראש הסוללה שהקיפה את אשקלון בימי הביניים.

כנסיית סנטה מריה וירידיס

בסמוך לחומה ניצבים שרידי הכנסיה הצלבנית סנטה מריה וירידיס. הכנסיה נבנתה על גבי כנסיה ביזנטית שפעלה בין המאות החמישית והתשיעית לספירה.

לאורך החומות

גרם מדרגות שיוצא מהרחבה שלצד הכנסיה, מטפס על הסוללה ומגיע אל שביל חולי שעובר בין שרידי החומות שהקיפו את העיר.

לאורך החומות

הסוללה שהקיפה את אשקלון היתה הבסיס שעליו הושתתו ביצורי העיר לאורך ההסטוריה. במאה ה 12 בנו הפאטימים את החומה על גבי הסוללה ומאז היא נהרסה ושוקמה מספר פעמים במסגרת ההתגוששיות שבין המוסלמים והצלבנים.

לאורך החומות

מראש הסוללה המסלול ממשיך דרומה ואח"כ פונה מערבה לכיוון הים. לאחר כקילומטר המסלול יורד מהסוללה ומגיע אל מגרש חניה שנמצא בסמוך לחוף.

חומת הים

גרם מדרגות קצר יורד מהחניון אל החוף שבו השתמר קטע מחומת הים של אשקלון. העמודים שבולטים מתוך החומה פורקו בימי הביניים ממבנים רומיים וביזנטים ושולבו במבנה החומה על מנת לחזקה. כדי לחזור אל נקודת המוצא יש להמשיך מזרחה לאורך דרך הגישה לחניון ובאיזור המדשאה לפנות שמאלה לכיוון התל.

ערף דביק

הערף הדביק גדל בחלקו הדרום מערבי של הגן הלאומי. מפירות הערף, שמבשילים בסוף הקיץ, נהגו להפיק דבק שאפשר ללכוד ציפורים.

חזרה לראש העמוד