מצוק הארבל

טיול מעגלי למטיבי לכת שמתחיל ומסתיים בחניון הגן הלאומי ארבל. לאורך המסלול תצפיות נוף מרהיבות ושרידים ארכיאולוגיים ייחודיים. בתחילת המסלול נערוך תצפית ממרום הארבל ונרד אל בסיס המצוק באמצעות סולמות המקובעים בקירותיו. למרגלות המצוק נתוודע אל מערות המגורים והמפלט שחצובות בקירותיו ונבקר במבצר הארבל. לקראת סיום, המסלול מטפס בתלילות בחזרה אל ראש המצוק. הגעה

סוג מסלול: מעגלי צל: 20%
משך: 2 שעות אורך: כקילומטר
ליד: טבריה, מושב ארבל עונה: כל השנה, לא כשהמסלול רטוב

תואי שטח: ירידה אל בסיס המצוק באמצעות סולמות וחבלים המקובעים בקירותיו. ירידה מתונה עד למבצר המערות. עליה תלולה בחזרה אל ראש המצוק.
עומס: בד"כ עמוס מאוד (קבוצות)
הגעה: הכביש שמוביל לשמורה יוצא מכביש הגישה למושב ארבל
התמצאות: סימון שבילים אדום-שחור
מפה: מפה מספר 3 - הגליל התחתון, העמקים והגלבוע

הגעה

ראשית המסלול בשביל בטון שמסומן בשחור. השביל יוצא מחלקו המזרחי של החניון וחובר לדרך עפר רחבה שמובילה אל ראש מצוק הארבל

מצוק הארבל

בסמוך לקצה המצוק המסלול פוגש שביל לא מסומן שמכונה "דרך שביל המצוק", פונה אליו (שמאלה) וממשיך לאורך המצוק עד למפגש עם שביל נוסף שמסומן באדום.

תצפית נוף ומבט אל העבר

באיזור שבו השביל השחור פוגש את "דרך שביל המצוק" ישנה תצפית נוף מרהיבה אל עבר בקעת גינוסר שמשתרעת למרגלות מצוק הארבל, אל הר ניתאי הסמוך ואל המערות שבמצוקיו. למרגלות ההר שוכן כפר חמאם שבתחומו נמצאים שרידי הישוב היהודי העתיק חרבת ורדים .

תצפית נוף ומבט אל העבר

הר ארבל והר ניתאי מסתיימים במצוקים הניצבים זה מול זה משני עברי נחל ארבל. בקירות המצוקים משני עברי הנחל נחצבו והורחבו מערות רבות ששמשו כמערות מפלט בתקופת הורדוס, במהלך המרד הגדול ברומים, בימי הביניים ואף בתקופה העותמאנית. בראש הר ניתנאי ניצבת חומה מהתקופה הרומית באורך 300 מטרים שבה שזורים תשעה מגדלים. משני עברי הנחל נמצאים שני ישובים יהודים קדומים : חורבת ארבל וחורבת חמאם. חורבת ארבל נמצאת כקילומטר מערבה מכאן, בסמוך לבתי המושב ארבל וחורבת חמאם נמצא למרגלות הר ניתאי בתחומי הכפר הבדואי חמאם.

שביל המצוק

הירידה אל בסיס המצוק

השביל האדום שראשיתו מתונה, מגיע אל תהום שעמקה כ 30 מטרים ויורד אל בסיס המצוק באמצעות יתדות וחבלים שקבועים בקירות המצוק.

הירידה אל בסיס המצוק

הירידה אל בסיס המצוק

מערות המסתור

בתום הירידה, השביל ממשיך בדרך נוחה לאורך המדרון, לצד מערות המסתור שנחצבו בקירות הארבל. המערות שהיו בשימוש לאורך ההיסטוריה, שמשו את יהודי הישובים הסמוכים בזמן מלחמת הורדוס בחשמונאים ובמהלך המרד הגדול ברומא שפרץ בשנת 66. יוספוס פלביוס, מפקד הגליל והגולן הזכיר בספרו "חיי יוסף" את כפר "מערות ארבל" כאחד הישובים שביצר כהכנה למרד.

מלחמת הורדוס בחשמונאים

בשנת 40 לפני הספירה, עת שימש הורדוס כמושל הגליל, פלשו הפרתים לסוריה ולארץ ישראל. תחת חסות הפרתים עלה לשלטון מתתיהו אנטיגונס השני, נסיך חשמונאי שניסה לתפוס את השלטון כמה שנים קודם לכן ומוגר ע"י הורדוס. כאשר אנטיגונס עלה לשלטון, הורדוס ברח לרומא, שם מונה ע"י הסנאט למלך יהודה. כעבור שנה חזר הורדוס לארץ ישראל ופתח בחזית נגד אנטיגונס. עלפי יוסף בן מתתיהו (קדמוניות היהודים) תומכי אנטיגונס התבצרו במערות שבמצוק הארבל ולוחמיו של הורדוס תקפו אותם מתוך תיבות שהורדו אל המערות באמצעות חבלים.

העליה אל מבצר הארבל

במורד הדרך, השביל האדום פוגש שביל לא מסומן (קיים במקום שילוט מקומי) שמטפס בתלילות אל מבצר הארבל.

מבצר הארבל

המבצר שהוקם במאה ה 17, נבנה במספר מפלסים בתוך מערכת מערות מסתור קדומה יותר. את המבצר בנה השליט הדרוזי פאחר א-דין, שמרד בשלטון העותמני ומשל בלבנון ובגליל. מקווה טהרה שנמצא במתחם ומטבעות מהתקופה ההלניסטית מאפשרים לזהות את המתחם עם מעוזם של מתנגדי הורדוס.

מבצר הארבל

מבצר הארבל

מבצר הארבל

מבצר הארבל

מבצר הארבל

מבצר הארבל

חזרה אל השביל המסומן

בתום הסיור במצודה, המסלול חוזר אל השביל האדום ומעט אח"כ פוגש שביל שחור שחוזר אל נקודת המוצא.

הדרך חזרה

תחילתו של השביל השחור עוברת בתוואי מתון אולם בהמשך הדרך השביל נעשה תלול.

הדרך חזרה

הדרך חזרה

הדרך חזרה

לקראת סוף העליה המסלול מגיע אל "מצפור החרוב". המצפור משקיף על הכינרת, על הגולן ועל הרי הגליל העליון

הדרך חזרה

בקרבת המצפור ניתן להבחין במחצבת אבן עתיקה. לאחר שעבודות הכרייה הסתיימו השטח נוצל עד תום ושימש לקבורה

הדרך חזרה

סיום המסלול

המסלול מסתיים במגרש החניה שבכניסה לאתר.

חזרה לראש העמוד