אביב בבית גוברין

מרשה היא עיר מקראית שחרבה במהלך הכיבוש הבבלי (586 לפנה"ס) ויושבה מחדש ע"י נוכרים. במאה השניה לפני ספירה (התקופה ההלניסטית) העיר נכבשה ע"י החשמונאים ומאז הדלדלה וירדה מחשיבותה. בסמוך למרשה ומצפון לה שכנה העיר היהודית בית גוברין. לאחר המרד הגדול ברומים (70-66 לספירה) בית גוברין חרבה ובשטחה הוקם ישוב רומי, שהפך בשנת 200 לעיר בשם אלווטרופוליס. בית גוברין שגשגה במהלך התקופה הביזנטית והמשיכה להתקיים כעיר גם לאחר הכיבוש הערבי. בתקופה הצלבנית נבנתה בשטחה מצודה והיא הייתה מיושבת גם בתקופה הממלוכית והעות'מאנית. מסלול מעגלי ולא מסומן, שעובר בחלקו בשבילי אופניים, מקיף את הגן הלאומי ומגיע אל המערות הרבות שנחצבו מתחת לבתים העתיקים. הגעה

סוג מסלול: מעגלי צל: ללא
משך: שלוש שעות אורך: 4 ק"מ
ליד: בית שמש, בית גוברין עונה: חודש פברואר

תואי שטח: התוואי מתון ברובו
עומס: יתכן עומס (קבוצות) באיזור המערות
הגעה: כ 22 ק"מ מדרום לבית שמש נפנה מכביש 35 אל כביש הגישה לגן הלאומי
התמצאות: שביל אופניים ושילוט מקומי
מפה: מפה מספר 9 - מבואות ירושליים

הגעה

המסלול יוצא מחניון א של הגן הלאומי - חניון גדול ומרכזי שמשתרע בתוך כרם זיתים, במרחק 1.5 ק"מ מהכביש הראשי.

תצוגת מתקנים חקלאיים ופריטים ארכיטקטוניים

בתחומי החניון, מצידו השני של הכביש מוצגים שחזורים של מתקנים חקלאיים קדומים. הגבעה הסמוכה, שמעל תצוגת המתקנים משמשת לאיחסון פריטים ארכיטקטוניים ופריטי אבן נוספים שמקורם בחפירות הצלה.

תצוגת מתקנים חקלאיים ופריטים ארכיטקטוניים

הדרך אל השטח

מהחניון נשוב אל כביש הגישה ונמשיך בשולי הדרך עוד כ 200 מטרים עד לצומת שבראש הגבעה. בצומת נפנה שמאלה אל כביש פנימי (שנחסם למעבר רכבים) ונרד לאורכו עד לכביש הטבעתי שמקיף את הגן הלאומי.

הדרך אל השטח

במורד הדרך המסלול פוגש את הכביש, פונה שמאלה וממשיך לאורכו. אחרי כ 180 מטרים המסלול חוצה את הכביש ופונה אל דרך ג'יפים רחבה שיוצאת מימין לדרך. לאחר הפניה המסלול ממשיך עם דרך העפר עוד כ 350 מטרים ואז פונה ימינה אל שביל צר שעובר בנתיב האופניים שמקיף את הגן הלאומי.

הדרך לכנסיית סנט אנה

פריחה בדרך לכנסיית סנט אנה

הדרך לכנסיית סנט אנה

שרידי כנסיית סנט אנה

אחרי כ 300 מטרים המסלול מגיע אל שרידי כנסיית סנט אנה שנבנתה בתקופה הצלבנית על גבי כנסיה ביזנטית.

הדרך אל מערות מרשה

מהכנסיה המסלול ממשיך בתוואי מתון, מטפס על מדרון סמוך ומשם יורד אל חניון ג (החניון המרכזי שבו נמצאת הקפיטריה).

הדרך אל מערות מרשה

מערת אפולופאנס

שביל קצר שיוצא ממבנה הקפיטריה מוביל אל מערת אפולופאנס.

מערת אפולופאנס

לאחר חורבן בית ראשון הפכה מרשה לעיר נוכרית שבה קהילה צידונית. במערת אפולופאנס ששימשה כאחוזת קבר למשפחה צידונית עמידה נחשפו 34 כתובות יווניות ובניהן כתובת המנציחה את ראש הקהילה אפולופאנס. בקירות המערה נחצבו עשרות כוכי קבורה והיא עוטרה בציורי חיות ובדמויות מהמיתולוגיה היוונית. המערה נחקרה ותועדה בשנת 1902 אולם ציורי הקיר שבה הושחתו ללא תקנה. הציורים שמוצגים במערה כיום הם שיחזורים משנת 1993.

מערת אפולופאנס

הדרך אל מערות מרשה

ממערת אפולופאנס נשוב אל החניון, נעבור את בניין הקפיטריה ונחצה את הכביש. שביל עפר שיוצא מהכביש מטפס אל מרשה העתיקה ופוגש מסלול טבעתי שעובר בין המערות שנחצבו מתחת לבתי העיר.

מערת המבוך

המסלול פוגש תחילה אל מערת המבוך (מערה מספר 7). למערה שני פתחים סמוכים שמובילים אל מערכת חללים תת קרקעיים שכוללת מתקני קולומבריום, בורות מים ובית בד. המערות נחצבו בתקופה ההלניסטית וחוברו יחדיו בתקופה מאוחרת יותר.

בור מים במערת המבוך

בית המגורים

ממערת המבוך המסלול מטפס במתינות אל בית מגורים משוחזר מהתקופה ההלניסטית. שכבת הטיח שמכסה את המבנה נועדה להגן על הקירות שנבנו מאבן הקירטון הפריכה שמאפיינת את המסלע המקומי. תכונה זו של סלע הקירטון היא שאפשרה את חציבתם של המערות הרבות בהן משופעת שפלת יהודה.

הדרך אל מערת בית הבד

מבית המגורים המשוחזר המסלול פונה דרומה ולאחר כ 150 מטרים מגיע אל מערת בית הבד.

מערת בית הבד - המפרכת

במערה השתמרו ושוחזרו המפרכת והמכבש שבאמצעותם הפיקו את השמן. למפרכת שני חלקים: "ים" - אבן אופקית גדולה שעליה הונחו הזיתים ו"ממל"- אבן אנכית שנעה מעל ל"ים" וריסקה את הזיתים.

מערת בית הבד - המכבש

לאחר שהזיתים נכתשו, הרסק נאסף לתוך עקלים (סלים שטוחים השזורים בגסות) שהונחו זה על גבי זה מתחת לקורת העץ. קצה אחד של הקורה היה קבוע בקיר ועל הקצה שמנגד הונחו משקולות. הקורה הפעילה לחץ על העקלים והמוהל ניגר ונאסף

הדרך אל מערת הקולומבריום

מערת הקולומבריום והמערה הפולנית נמצאות לקראת סוף המסלול, כ 300 מטרים צפונית למערת בית הבד ומעט לפני שהשביל מתחיל לרדת אל החניה.

מערת הקולומבריום

מערת הקולומבריום נחצבה בתקופה ההלניסטית ושמשה כשובך שבו גודלו יונים למאכל.

המערה הפולנית

המערה הפולנית היא בור מים הלניסטיניסטית שהוסב לקולומבריום. את שמה קיבלה המערה מכתובת שחרטו חיילים פולנים בשנת 1943 על הסלע שבמרכז המערה.

המערה הפולנית

הכתובת כוללת את שנת הביקור, את הנשר – סמלה של פולין ואת צמד המילים "ורשה פולין".

הירידה אל החניה

חזרה לראש העמוד